אליהו גיא
רב סרן אליהו גיא
בנם של חגית ומנחם. נולד ביום כ"ד באדר תשנ"ד (7.3.1994) בנצר חזני. אח לשבעה - לאה, שירן, אודיה, תאיר, יצחק, צופיה והללי.
נשוי להודיה, אביהם של אוריאל ונתנאל.
אליהו גדל והתחנך בישוב נצר חזני שבגוש קטיף, ילד חכם עם עיניים טובות וחיוך שובה לב. ינק מביתו ערכים של יהדות , אהבת הארץ וכיבוד הזולת.
אליהו למד בתלמוד תורה עצמונה, ולאחר הגירוש מגוש קטיף עבר להתגורר עם משפחתו בבית אל. למד בישיבה התיכונית "נתיבות יוסף" במצפה יריחו, שם סיפרו על תלמיד מצטיין ובוגר, מלא אנרגיות ושמחת חיים, שאהב לרוץ ולעסוק במגוון ענפי ספורט.
משפחה הייתה עבורו ערך עליון. אליהו היה בן מסור להוריו, ואח אוהב ותומך. הוא הפיץ אור ושמחה בבית, כיבד את הוריו והסב להם גאוה ונחת. היה לו קשר מיוחד עם אחיו ואחיותיו, והוא היה עבורם מקור לחיקוי והערצה.
בסיום לימודי התיכון המשיך לישיבה הגבוהה במצפה יריחו, שם העמיק בלימודי התורה, התבגר ועיצב את אישיותו. חבריו העידו על תלמיד חכם, ירא שמיים וישר דרך, שהשרה אוירה טובה והיה אהוב על כל סובביו.
אליהו היטיב לשלב בין שלושת הערכים שהיו נר לרגליו- תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל.
הוא היה נחוש לשרת בתפקיד קרבי, ופעל מתוך תחושת שליחות עמוקה. במרץ 2015 התגייס לצה"ל ושירת בסיירת גולני. אליהו בלט במקצועיותו במסירותו ובכושר מנהיגותו, וזכה להערכת מפקדיו.
אליהו יצא לקורס קצינים ועשה חייל. מפקדיו תיארו צוער שהתנדב לכל משימה, וסייע לחבריו מכל הלב. בסיום הקורס חזר לסיירת כמפקד צוות והיה קצין מוערך ואהוב. אליהו הוביל את "צוות אליהו" להישגים מרשימים. גיבש את הצוות, עמד לצד פיקודיו, החדיר בהם מוטיבציה וביטחון. הוא אף הוביל את נבחרת הסיירת באליפות צה"ל בכושר קרבי.
במסגרת שירותו נהרגו 3 מחייליו בתאונת דרכים בכביש 6. אליהו שמר על קשר חזק עם המשפחות השכולות, והם ראו בו כבנם.
במהלך השירות אליהו התחתן עם הודיה קדוש, ונולדו להם 2 בנים. הוא היה איש משפחה למופת, בן זוג מפרגן ואב מסור לילדיו.
הוא יצא לקורס מפקדי פלוגה, ובסיומו שירת כקצין מבצעים באוגדה 99. במקביל יצא ללימודים וסיים תואר ראשון.
חייו של אליהו היו בעשיה מתמדת, הוא אהב להציב לעצמו אתגרים ופעל בנחישות להגשימם. אליהו היה אדם של שורשים, חיבורים, מסירות, אהבה ושמחה. הוא לא הסתכל בקנקן אלא במה שיש בו- האמין ביכולותיו של כל אדם. בנועם הליכותיו ובמאור פניו כבש את לב כל מי שפגש.
בי' סיוון תשפ"ב אליהו רכב על אופניו בדרכו הביתה מבסיס נחשונים. בכביש 5 ליד מחלף שער שומרון רכב סטה מנתיבו והתנגש בו בעוצמה. אליהו נפצע אנושות ומת לאחר זמן קצר מפצעיו.
לאחר נפילתו הועלה לדרגת רב סרן. הותיר אחריו הורים, שבעה אחים, אישה ושני בנים.
אמו חגית ספדה לו- "ילד יקר ואהוב שלי, אני יודעת שכל אמירה שלי תקטין את הדמות הענקית שלך, אתה כל כך חי ונושם. אני לא יכולה לחשוב עליך במשמעות של חידלון, אתה כל כולך חיות. בכל מקום שנכנסת התבלטת, לא כי היית רועש, אלא כי העוצמות והשמחה שלך נגעו בכולם. תודה לך בורא עולם על הזכות הגדולה ועל האמון שנתת בנו 28 שנים לגדל את האוצר הזה."
הרב יצחק סבתו, ראש הישיבה שבא למד, ספד: "אני עוד לא מעכל, הלב נמחץ והחלל משמעותי ועמוק, ועם זאת הכח של הנשמה, הכח של החיים, הוא כח עצום. איזו עוצמה, איזו עצמאות רוחנית, איזה חיבור היה לו... אין יום בלי תורה".
סרטונים שיצאו לזכרו:
https://drive.google.com/file/d/1QuYEyNcm1ogblEupmcJ13yRuDZssRnJe/view?usp=sharing