חנה (חני) דיקשטין
חנה (חני) דיקשטין
חנה (חני), בת מרים ואהרן פרוינד, נולדה בבני ברק בד' בכסלו תשכ"א (23.11.1960). הותירה אחריה: הורים, אחים: יצחק, שלומית, אפרים וחנן ותשעה ילדים.
חני למדה בבית הספר היסודי "משואות" ובתיכון עירוני-דתי בבני ברק. בנוסף ללימודים היתה חניכה ומדריכה בארגון הנוער "עזרא".
חני המשיכה את לימודיה במכללה לבנות בירושלים, בסיומם הוסמכה כבוגרת המכללה וכמורה למחשבים וליהדות. מאז היא עבדה כמורה למחשבים, בין היתר בבתי הספר "ג'ינוגלי" ו"אוולינה דה רוטשילד" בירושלים ובישיבה התיכונית של בני-עקיבא בפסגת זאב. זמן קצר לפני מותה החלה ללמוד לקראת תואר שני.
חני נישאה לרב יעקב יוסף דיקשטיין. בני הזוג גרו בשכונת קריית משה בירושלים, שם נולדו עשרת ילדיהם: צבי-יהודה, צופיה-מלכה, אילת השחר-טובה, משה-ידידיה, רננה-רחל, שלמה, שובאל-ציון, בניה-אריאל, שיראל-דוד ועדיאל-יחזקאל. את הילדים חינכו חני ויוסי לאור הערכים בהם דגלו - אהבת התורה, העם והארץ.
בנוסף לעול ניהול הבית והמשפחה, עבדה חני כל השנים מחוץ לבית כדי לעזור בפרנסת המשפחה. חני הייתה מוכשרת ויעילה מאד, הן בלימודים והן בעבודות אמנות, תפירה ועוד. הייתה יראת שמיים, בעלת מידות תרומיות, גומלת חסדים עם הזולת והכל מתוך צניעות וענווה. כל השנים היא הקפידה לשמוע שיעורים ביהדות באופן קבוע.
בחנוכה תשס"ב הגשימו חני ויוסי חלום, ועברו עם משפחתם לבית שבנו בישוב פסגות שבבנימין. ההורים וילדיהם התאקלמו מהר מאד בישוב החדש, רכשו חברים רבים ועד מהרה חשו כמי ששייכים בכל מאודם למקום.
ביום שישי י"ז באב תשס"ב (26.07.2002) נסעו בני הזוג דיקשטיין ושישה מילדיהם לבקר חברים בישוב מעון שבדרום הר חברון. סמוך לחברון הם נתקלו במארב מחבלים, שהחלו לירות עליהם. מהירי נהרגו במקום האם חני והבן שובאל-ציון בן התשע, והאב יוסי נפצע קשה ומת כעבור זמן קצר. שני ילדים נוספים שישבו ברכב נפצעו קל. לפני שפגעו בבני משפחת דיקשטיין הרגו המחבלים את החייל אלעזר ליבוביץ, תושב חברון.
חני, בעלה ובנם הובאו למנוחות בפסגות, במסע לווייה שיצא מישיבת "מרכז הרב" בירושלים.

הרב יעקב יוסף (יוסי) דיקשטיין
נולד בכ"ג בחשוון תשי"ז (28.10.1956), בן לשולמית ושלמה.
נרצח עם אשתו ובנו בפיגוע ירי סמוך לחברון, בי"ז באב תשס"ב (26.7.2002). בן 46 במותו.
הותיר תשעה ילדים ואם.
הובא למנוחות בבית העלמין בפסגות.
גדל בתל אביב, למד בבית הספר הממלכתי-דתי "עציון" ביד אליהו, ובתיכון - בישיבת "נחלים".
לאחר מכן למד בישיבת "מרכז הרב", בה היה מבכירי התלמידים. יוסי שירת בצבא בחיל התותחנים, כמשנה טכני.
לאחר שירותו הוסמך יוסי לרבנות, ולימד בישיבה התיכונית "נתיב מאיר" ובכולל "בית הבחירה", בו עוסקים בהלכות בית המקדש.
בשנת תשמ"א (1981) נישא יוסי לחנה לבית פרוינד. בני הזוג גרו בשכונת קריית משה בירושלים, שם נולדו עשרת ילדיהם: צבי-יהודה, צופיה-מלכה, אילת השחר-טובה, משה-ידידיה, רננה-רחל, שלמה, שובאל-ציון, בניה-אריאל, שיראל-דוד ועדיאל-יחזקאל. חני ויוסי השקיעו את כל זמנם ומרצם בחינוך ילדיהם ובעשיית גמילות חסדים עם הסובבים אותם, כל זאת לאור הערכים בהם דגלו - אהבת התורה, העם והארץ.
בחנוכה תשס"ב עברו עם משפחתם לבית שבנו בישוב פסגות שבבנימין, ובכך הגשימו חני ויוסי חלום - לקיים בגופם מצוות ישוב ארץ ישראל. ההורים וילדיהם התאקלמו מהר מאד בישוב החדש, רכשו חברים רבים ועד מהרה חשו כמי ששייכים בכל מאודם למקום.
ביום שישי י"ז באב תשס"ב (26.07.2002) נסעו בני הזוג דיקשטיין ושישה מילדיהם לבקר חברים בישוב מעון שבדרום הר חברון. סמוך לחברון, בצומת זיף, הם נתקלו במארב מחבלים, שהחלו לירות עליהם. מהירי נהרגו במקום האם חני והבן שובאל-ציון בן התשע, והאב יוסי נפצע קשה ומת כעבור זמן קצר. שני ילדים נוספים שישבו ברכב נפצעו קל. לפני שפגעו בבני משפחת דיקשטיין הרגו המחבלים את החייל אלעזר ליבוביץ, תושב חברון.
יוסי היה בן 46 במותו. הותיר תשעה ילדים ואם. הרב יעקב יוסף דיקשטיין, רעייתו ובנם הובאו למנוחות בפסגות, במסע לווייה שיצא מישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
שובאל ציון דיקשטיין
נולד בכ"ו באב תשנ"ג (13.8.1993), בן לחנה ויעקב יוסף.
נרצח עם הוריו בפיגוע ירי סמוך לחברון, בי"ז באב תשס"ב (26.7.2002). בן 9 במותו.
הותיר תשעה אחים ואחיות.
הובא למנוחות בבית העלמין בפסגות.
שובאל למד בתלמוד תורה "מורשה" בירושלים, והיה תלמיד מצטיין. אהב ללמוד גם מחוץ למסגרת בית הספר, וניצל כל רגע פנוי לקריאת ספרים. ילד מוכשר היה, עדין, מנומס, חברותי ואהוב מאד על חבריו.
בחנוכה תשס"ב עבר שובאל עם כל משפחתו לגור בפסגות שבבנימין. הוא התאקלם בישוב עד מהרה, והיה מוקף בחברים.ביום שישי י"ז באב תשס"ב (26.07.2002) נסעו בני הזוג דיקשטיין ושישה מילדיהם לבקר חברים בישוב מעון שבדרום הר חברון. סמוך לחברון הם נתקלו במארב מחבלים, שהחלו לירות עליהם. מהירי נהרגו במקום האם חנה והבן שובאל, שהיה רכון על ספר ושקוע בקריאתו. האב יוסף נפצע קשה ומת כעבור זמן קצר. שני ילדים נוספים שישבו ברכב נפצעו קל. לפני שפגעו בבני משפחת דיקשטיין הרגו המחבלים את החייל אלעזר ליבוביץ, תושב חברון.
שובאל-ציון והוריו הובאו למנוחות בפסגות, במסע לווייה שיצא מישיבת "מרכז הרב" בירושלים.