כפר מר

אחד הממצאים הארכיאולוגיים החשובים ביותר שהתגלו במרחב בעשור האחרון גן ארכיאולוגי רב שכבתי מההתקופה הפרסית עד ימנו אנו, המלמד על הישוב הקדום במרחב בית אל, תושביו, חיי היומיום והנטישות שעברו עליו.

3 שכבות של מחנה צבאי ישראלי, ירדני ובריטי כיסו אתר שהיה ידוע כבר במאה ה-19, האתר מוזכר בספריו של ההיסטוריון ואיש המסעות הצרפתי ויקטור גרן ונחקר ע"י חוקרים בריטים אשר זיהו את המקום כיישוב מהתקופה הביזאנטית והמוסלמית הקדומה 

מה רבה הייתה ההפתעה בזמן פינוי בה"ד 4 המפורסם והריסת מגרש המסדרים שבו עת החלו לצוץ סימני ישוב והוחלט על חפירת הצלה לפני המשך הבינוי.

כמה הינו שמחים לגלות עיר מימי הכיבוש או לפחות מימי בית ראשון. אבל לצערנו ,מתקופות אלו התגלו מס' זעום של חרסים ולא יותר.

בסיכום החפירה ניתן לזהות 3 תקופות מרכזיות בהם הישוב ננטש:

• התקופה ההלניסטית: ישוב נטוש, עפ"י הכתוב ע"י יוספוס פלביוס (יב"מ) בזמן התנהלות המרד בין הקרבות היונים מפנים את הכפרים היהודים מאזור הקרבות על מנת שלא יעזרו למורדים. כך כנראה קרה גם בכפר שלפננו, פער של כ- 30/50 שנה (הכפר ניטש ולאחר הקמת ממלכת חשמונאי חוזרים). 
• התקופה הרומית הקדומה : ישוב גדול משלהי הבית השני במרד הגדול (68 לספ') נבנית חומה בחיפזון על גבי הבתים הקימים [דוגמא ייחודית לאדריכלות צבאית ביהודה], יוספוס מתאר במלחמות היהודים את סוף המרד ביהודה עקרבא, גופנא בית אל ואפרים – ערים קטנות שהתבצרו למרד אולם שכבת שריפה וחורבן מספרים על קיצו של הישוב.
• התקופה הביזנטית: הישוב מיושב מחדש במאות 4-5 , האם כדי לבלום את התפשטות השומרונים דרומה? בשלב כלשהו הישוב מתנצר. בתקופה האומאי כפי הנראה המנזר הפסיק לפעול אך תושביו הנוצרים נשארו והשתמשו במבנים לבית מלאכה. המקום נהרס ברעידת אדמה חזקה אולי זו של חורף 749.